Like many across the world, the events in Israel and Palestine have had me glued to a wide variety of sources in search of live updates. My first reaction was to message my dear friends living in Israel-Palestine to check on them and their families' safety: Sami, Mohammad, Jehad, Feras, Jack, Miriam, and Naama. הלב שלי כבד מאוד מהאובדן העצום של חיים יקרים שכבר התגלו ומהפחד מהאלימות שעוד תבוא. אני אומר את זה בצער ובלי טיפה של קמצנות: ההתקפה הזו של חמאס, אף על פי שהיא פתאומית ונוראה, לא הפתיעה אותי.
***
נולדתי וגדלתי בטקסס Panhandle, הייתי בן של כמרים בכנסייה אוונגליסטית, לא-דתית. העיר אמריליו הייתה מקום שמרני עם אנשים טובי לב, שמחים להסתתר משאר העולם. אנשים באמרילו התעלמו מהחדשות על בעיות העולם, למעט כשזה הגיע לישראל.
עבורנו, ועבור נוצרים אוונגליסטים רבים ברחבי הארץ, זו הייתה חובתנו להגן ולתמוך בישראל. ישראל הייתה האומה ה"נבחרה" של אלוהים, והקמת המדינה ב-1948 נתפסה כהתגשמות של נבואת אחרית הימים - במיוחד ביאת המשיח השנייה. המסר ששמענו בכנסייה היה שנבואת אחרית הימים מתגלגלת לנגד עינינו ואלוהים זקוק לעזרתנו כדי להאיץ את התהליך לקראת ארמגדון אפוקליפטי שבסופו של דבר יגיע לשיאו בשובו של ישו. המתנגדים לישראל היו עומדים עם "האנטיכריסט" ודמם יזרום בעמק מגידו, כל הדרך עד לעקבות הסוסים (התגלות י"ד:20). This is not a fringe metaphorical fantasy, but a widespread evangelical belief tied to real political happenings here in the US and in Israel-Palestine.
רק בשנות העשרה שלי ולאחר מכן בשנות ה-20 המוקדמות לחיי החלו להיווצר ולהתרחב סדקים בזהותי, באמונות הדתיות ובהשקפת העולם שלי. התחלתי לשמוע סיפורים, לראות סרטים ולקרוא עוד על פלסטינים החיים וסובלים תחת הכיבוש הישראלי. עשיתי את הטיול הראשון שלי לאזור והזדעזעתי ונבהל ממה שראיתי. לא הצלחתי לתרץ את תמיכתה הפוליטית, הכספית והרגשית של הכנסייה במדינת ישראל עם ישו בתנ"ך שאמר, "שמעת שנאמר, 'אהבת לרעך ושנא את אויבך'. אבל אני אומר לכם, אהבו את אויביכם והתפללו עבור הרודפים אתכם, למען תהיו בני אביכם שבשמים" (מתי ה':43-45).
בסופו של דבר, הגעתי להבנה שאם תמיכה בכיבוש ובטיהור אתני של פלסטינים זה מה שנדרש ממני לעמוד בעד ישראל, אני כבר לא יכול.
הרצה קדימה להיום: הסרט השני שלי יצא לאקרנים, Praying for Armageddon, והוא מתמקד בתיאולוגיה של סוף הימים שגדלתי עליה ותפקידה בפוליטיקה ובמדיניות החוץ כיום. הסרט ערך את הבכורה שלו בארה"ב ב-8 באוקטובר, יום לאחר התקפת חמאס. Co-director Tonje Hessen Schei and I have devoted years to investigating and revealing the powerful US evangelical infiltration into the politics and foreign police of the US in Israel-Palestine. כעת, בזמן אמת, ראינו מנהיגים פוליטיים ודתיים אוונגליסטים בכל רחבי העולם מתאספים כדי לתמוך בהתקפות נגד של הצבא הישראלי, גם אם זה אומר תמיכה בפשעי מלחמה.
הסנאטור לינדזי גרהאם (R.-SC) התפאר בגאווה בפוקס ניוז, "אנחנו במלחמת דת כאן. אני עם ישראל. תעשה מה לעזאזל שאתה צריך לעשות כדי להגן על עצמך. רמה את המקום!" ב-9 באוקטובר, שר ההגנה הישראלי יואב גלנט השתמש בשפה ג'נוסיידית ואישר ענישה קולקטיבית על אזרחים פלסטינים (פשע מלחמה) כשאמר כי יהיה "מצור מוחלט על עזה... לא יהיה חשמל, לא אוכל, לא מים. , בלי דלק, הכל ייסגר... אנחנו נלחמים בבעלי חיים אנושיים, ופועלים בהתאם". באמצעות החקירות שלנו ב-Praying for Armageddon, מתברר באופן מזעזע שיש הרבה מנהיגים פוליטיים, דתיים וצבאיים רבי עוצמה שמוכנים ללחוץ על ההדק של "מלחמת קודש" שעלולה להיות הרסנית לציוויליזציה הגלובלית שלנו. עלינו לשאול את המנהיגים הללו האם הם רואים את עצמם כמכשירים בחזון נבואי אפוקליפטי, ואז לשאול את עצמנו האם אנו מוכנים לתת להם לשמור על כוחם.
זו הסיבה העיקרית שבגללה אני לא מופתע מהאירועים הנוראיים והטרגיים של מתקפת סערת אל-אקצא ב-7 באוקטובר. העולם העלים עין מהאלימות של ממשלת ישראל אפרטהייד ומתנחלים-קולוניאלית כבר 75 שנה . בשנת 2023 עלה מספר ההרוגים של אזרחים פלסטינים בידי כוחות ומתנחלים ישראלים. הכליאה והמעצר המתמשכים של ילדים פלסטינים (כולל ילדים בני 12) עוררו גם כעס על מערכת משפט ישראלית מוטה וחסרת דין וחשבון. גורמים נוספים המשפיעים על דחיפה אלימה: המצור על 2.2 מיליון בני אדם בעזה, המתרחש מאז 2007, עקירת פלסטינים ותפיסת אדמות על ידי מתנחלים ישראלים, עלייה בלוחמנות משני הצדדים מסיבות דתיות ופוליטיות, ועוד אינספור גורמים נוספים. הפרת זכויות אדם ברחבי השטחים הפלסטיניים הכבושים.
אנחנו צריכים להיות מזועזעים, מבוהלים ולכעוס על האלימות שהופעלה לאחרונה על אזרחים ישראלים, ועלינו להחזיק באותה מידה של הלם, חרדה וכעס על האלימות שהופעלה על פלסטינים ב-75 השנים האחרונות. עלינו להשלים עם העובדה שאיננו מתעבים באמת מותו של אדם חף מפשע אם הזעם שלנו עולה רק על ישראלים. כדי שמעגל האלימות יישבר, עלינו לעמוד על שוויון זכויות, אחריות וערך של כל חיי אדם.
חברי היקר מוחמד אלאזה, אחת הדמויות הראשיות בסרט הראשון שלי, הורדל, אמר לי את הדברים הבאים באמצעות הודעת פייסבוק קולית: "כל העניין הוא לא פחות מרצח עם - מה קורה [עם] פקודות ברורות להרוג פלסטינים בכל מקום שבו הם הם. וזה באמת מוזר מה שקורה - במיוחד עם המדינות האחרות שתומכות בישראל עכשיו כשהפעולה קרתה", הסביר אלאזה. "אם הם ימשיכו לתרגל את אותם דברים", המשיך אלאזה, "זה יתפוצץ אפילו בגדה המערבית. אז, אם הם חושבים עם התקפות שזה הולך לעצור את הפלסטינים, אני חושב שהאנשים האלה טועים ב-100 אחוז. אלימות מביאה עוד אלימות. הפתרון היחיד הוא אם ילכו על פתרון רציני לשוויון זכויות לכולם ולסיים את הכיבוש".
No comments:
Post a Comment